חובת הקטנת הנזק החלה על המטייל

המאמרים והחיבורים הרבים שמתפרסמים, בין היתר על-ידי כותב שורות אלה, עוסקים במרבית המקרים באחריות ובחובות הרבות, והלא פשוטות כלל ועיקר, המוטלות על העוסקים בכלל ועל ספקי שירותי התיירות בפרט. ומה באשר לחובות המוטלות על המטייל, כלום ישנן כאלה? בוודאי! למשל, אחת מרכזית – חובת הקטנת הנזק.

מתכננים טיול? הכירו את חובת הקטנת הנזק

דיני החוזים קובעים בהאי לישנא: "אין המפר חייב בפיצויים בעד נזק, שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין". בדיני הנזיקין אין הוראה מפורשת בדבר החובה להקטין את הנזק, אולם הלכה פסוקה היא, כי על הניזוק מוטל הנטל להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו. בהתאם לכך, המטייל לא יכול לשבת באפס מעשה במקרה של תקלה.

טלו לדוגמא מקרה בו בטיול מאורגן האוטובוס יצא מסיבה כלשהי לאתר הבא ללא אחד ממשתפי הטיול – במקרה שכזה מצופה מאותו המטייל לקחת מונית או כל כלי תחבורה אחר על-מנת לחבור לקבוצה. כך גם, אם בית המלון אינו עונה על ציפיות המטייל, אל לו לבטל את כל הטיול. עליו לבדוק תחילה עם סוכנות הנסיעות את האפשרות להחליף את בית המלון שהוזמן במלון אחר העונה על דרישותיו או לשכור חדר במלון חלופי.

ומה בדבר פיצויים למטייל?

בתי המשפט קבעו לא אחת כי צודק וראוי ליישם את הדרישה להקטנת הנזק כל אימת שעולה מעובדות המקרה שהניזוק מחפש אחר פיצוי מרבי מהמזיק ובשל טעם זה אינו נוקט באמצעים הסבירים לשיפור מצבו.

בפס"ד צומבר נ' טראבקס בע"מ, המטייל לא הגיע לנקודת המפגש של הקבוצה בשדה התעופה בשל מחדל שלו בהבנת מועד הטיסה והמפגש. המטייל סירב לצמצם את נזקיו ולטוס בטיסה חלופית שהוצעה לו על-מנת לחבור לקבוצה לטיול בן שלושה שבועות, ותבע את השבת מלוא עלות הטיול והפסד חודש עבודה, שכן לטענתו הפסיק לעבוד שבוע לפני מועד היציאה לטיול. בית המשפט דחה את התביעה, בין השאר היות והמטייל סירב למזער הנזק.

בפס"ד רוסו אורלי ואח' נ' הלפיד בע"מ ואח', המטיילים יצאו לטיול שורשים במרוקו. בתביעתם העלו טענות באשר לרמת בתי המלון, גודל החדרים, טיב ארוחות הבוקר, המדריכים המקומיים, אוטובוס ממוזג וסיום מוקדם של סיור האוטובוס באחד מימי הטיול. בית המשפט קבע כי הכשלים אינם מגיעים לכדי הפיכת הטיול ל"מסע תלאות" כפי שהוגדר על ידי המטיילים. מחד התנהגות מסוימת מקיימת יסודות עוולה, ומאידך הפגיעה אינה משמעותית וההתדיינות לגביה בבית המשפט עלולה לבוא על חשבון דברים של ממש ולהגביר הוצאות העולות בהרבה על הערך הממשי של האינטרס המוגן – חובת הקטנת הנזק.

במקרה הנ"ל לא נפסק למטיילים פיצויי משום שחלה עליהם חובת הקטנת הנזק, ולא עשו דבר להקטין את נזקם. השופט קובע כי היה על המטיילים לשכור את האוטובוס לזמן ממושך, במקום האוטובוס שנטש אותם באמצע היום. העובדה שהמטיילים שכרו את שירותיו של האוטובוס לחצי יום בלבד מול העובדה כי לסיורים הייתה חשיבות רבה בעיניהם, מעלה את התמיהה מדוע לא שכרו אוטובוס לזמן נוסף ותחת זאת העדיפו לשבת בחיבוק ידיים במלונם ולהגדיל את תביעתם.

לגישת בית המשפט, זכותו של הניזוק לפיצויים תישלל לגמרי לגבי הנזק הנמנע, במקרה של אי הקטנת הנזק מצד הנפגע. אז מאבד הנפגע את הזכות לפיצויים לגבי נזק מסוים ומוגדר. על המטייל מוטלת החובה להקטין את נזקו, כמו גם חובת תום הלב ליידע את המדריך ומארגנת הטיול בדבר בעיה מהותית, שהתעוררה, לטענתו, במהלך הטיול, כאשר עדיין ניתן לתקנה ולשפרה. אי מתן ההודעה בזמן אמת מערערת את אמינות עדויות המטיילים ומעמידה בסימן שאלה את החשיבות שייחסו "בזמן אמת" לטענותיהם.

יפים לענייננו הדברים שנכתבו בפס"ד אורה וניג ואח' נ' דיזנהויז סיטונאי תיירות בע"מ. במקרה זה מטיילות יצאו לטיול מאורגן למשך 10 ימים ולטענתן הטיול התגלה ככישלון חרוץ אשר גרם להן מפח נפש עז ועל כן תבעו החזר מלוא הסכום ששילמו עבור הטיול בצירוף פיצוי עבור עוגמת נפש. המטיילות לא הוכיחו את עיקר טענותיהן העובדתיות לעניין אי עמידה במסלול הטיול או חוסר מקצועיותו של המדריך. בית המשפט מציין כי גם אם היו מתקבלות הטענות לגבי מיטה לא נוחה או רשימת בתי מלון ממנה הושמט בשלב מסוים שמו של מלון מסוים, לא היה בכך כדי להפוך את הטיול ל"כישלון חרוץ" כפי שהגדירו אותו התובעות.

בית המשפט סבור כי אם זמנו יוקדש להתדיינויות בדברים של מה בכך, ייהפך הוא לבית המשפט לענייני טיולים מאורגנים בלבד וזאת על חשבון הזמן היקר וההגנה על אינטרסים ראויים אחרים של ציבור המתדיינים.

בית המשפט מוסיף ומציין, כי יש היוצאים לטיול עם מצלמה ותרמיל, ויש היוצאים לטיול, כמו התובעות, עם פנקס ומחשבון כדי לתעד ליקויים, מתוך תקווה כי בדרך זו תוחזר להם התמורה ששילמו. אין לתת יד לדרך "טיול" שכזו ולפיכך נקבע כי התובעות אינן זכאיות לפיצוי כלשהו.

עינינו הרואות שכיום, לאור ריבוי התביעות מצד מטיילים וחוסר ההיענות במרבית המקרים לחובת הקטנת הנזק, יש להטיל אחריות גם על המטיילים. אי הטלת אחריות יש בה מן התמריץ להמעיט בדרישות וחובות המטיילים ותמריץ לתביעות מוגזמות וטורדניות של מטיילים.

סיכומו של דבר: חובת המטייל לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, לשתף פעולה ובמידת הצורך – למזער הנזק באמצעים סבירים.

מאת: עו"ד אמיר קליינמן

הכותב הנו מרצה בבית הספר לתיירות בישראל ומייסד וראש משרד עורכי דין אמיר קליינמן, העוסק בדיני תיירות – www.kleinman-law.co.il .

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח מכל סוג שהוא. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית, פרטנית ויסודית לנסיבות המקרה שלו, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.