מצדה: כל העולם במה

מאת: בועז ברשי, מדריך טיולים בארץ ובחו''ל

אתר פופולרי על מבקרים מישראל ומהעולם הוא כמובן - מצדה, ובו החיבור בין ממצאים ארכיאולוגים במיקום מיוחד, סיפור היסטורי והנוף של מדבר יהודה שהפכו את המצדה לנקודה קבועה בכל טיול בארץ ישראל. נקודת המבט המיוחדת שלי, כמדריך טיולים ואיש הבמה, היא בהסתכלות על מצדה מזוית תיאטרלית וסיפורית שמדגישה את נקודת המבט האנושית.

במהלך הטיול, המבקרים - האנשים, חווים את המקום, מרגישים את משב הרוח היבש של המדבר, צופים בזריחה העולה מעבר להרי מואב, חשים קוצר נשימה קלה לאחר העלייה המאומצת במעלה ההר לעיתים אף מרגישים סוג של אבודים במרחבי השממה המדברית העצומה ומתגעגעים במידה אל ההמולה היומיומית ואל הטבע הירוק ואולי דווקא אלו שעכשיו גילו את עצמם במדבר לראשונה.  

בנקודת המבט האנושית, אני אוהב לתת למטייל את התחושה שהוא אורח לרגע בארמונו של הורדוס, רוחץ בבית המרחץ שלו או שאולי דווקא הפעם, המטייל הוא אחד המתפללים היהודים בבית הכנסת של אלעזר בן יאיר, מנהיג המורדים שישבו במצדה. יש מטיילים שלרגע יתחברו דווקא לדמות החייל הרומאי המשקיף על ההר ממרגלותיו ומבקש להגיע אליו מעלה, להביס את המורדים היהודים ולשוב אל ביתו ברומי. אולי היום אתה המטייל דווקא מדמיין את עצמך כהיסטוריון הכותב ומשפיע על ההיסטוריה כמו יוסף בן מתתיהו או בשמו הרומי: יוספוס פלביוס, כותב סיפור מצדה. אולי אתה המטייל המפליג בדמיונך כארכיאולוג חובב שלנגד עיניו מתגלה אוצר חי של שעון הזמן ההיסטורי, עד לתגלית מרעישה על ההיסטוריה של המצדה וכעת בביקור שלך מצאת מטבע או חרס או אבן בליסטרא מלפני 2,000 שנה. היום אתה לא תייר בוהה אלא אדם המבקש ללמוד שיעור חי בהיסטוריה של מלחמה על ערכים בין חיים ומוות, או על המפגש בין האדם לטבע. 

כמדריך המבקש לתאר סיפור היסטורי עתיק, מציאת נקודת המבט הייחודית לספר סיפור קצת אחרת. הפעם לא לתאר את פני השטח, הממצאים, המרחב הגיאוגרפי אלא לקחת את המטיילים למסע דרך הדמויות הבולטות או המיוחדות, שעשו את המצדה. בתחנות שבחרתי לטיול במצדה, אני הופך את הביקור להצגת תיאטרון חיה ואינטראקטיבית כך שקהל המטיילים הופכים מקבוצה רנדומלית לקבוצת אנשים המתלווים למסע היסטורי דרך הזמן ובאופן בין-אישי במידה, לדמויות של מצדה. 

נקודות שלא כדאי לפספס בביקור במצדה

בסוללה  אנו ''פוגשים'' את החיילים הרומים, אבי בתור סילבה מפקד הליגיון הרומאי ש"בילה" שלוש שנים מחייו בניסיון לפתור את פני השטח ולהביס את לוחמי מצדה שהיוו אבן בוחן לאימפריה הרומית שלראשונה התמודדה עם מרד פה בישראל והחשש שלה מאפקט הדומינו שיכולים ליצור לוחמי מצדה במידה ויזכו לצאת מנצחים מהמבצר. סילבה שאיבד את הקיסרות במדבר יהודה, איבד את יוקרתו כמצביא וגרר את חיילי האימפריה הרומית לקרב חפירות מתיש מיצב את מצדה כארוע דומה לאירועים היסטוריים אך מודרניים כמו ארצות הברית באפגניסטן כיום מה שתמיד מעורר תגובות מופתעות באקטואליות של נקודת המבט. 

בארמון הצפוני אנו ''נפגשים'' עם המלך הורדוס וקהל המטיילים הופכת לקבוצת נהנתנים רודפי תענוגות ופינוקים, ואנו לומדים איך התגבר הורדוס על תנאי השטח ואיך סיפורו האישי והפנימי של אדם משפיע על הדרך בה הוא מעצב את ההיסטוריה ואת פני השטח כמנהיג וכאדריכל ואיך שאיפותיו האישיות גורמות לו להפוך את יצירותיו לבעלות עוצמה שחורגת מגבולות הכוח הנקודתי שלו ומגבולות הזמן והמקום. המטיילים גם מתמודדים עם שאלות של התבדלות מול השתלבות ושאלות ערכיות נוספות הרלוונטיות לימנו.

בחדר הגורלות המטיילים ''מבקרים'' את יוסף בן מתתיהו והפעם הופכים להיות צרכנים של תקשורת ביקורתית שזוכים לבחון את כוחו של סיפור טוב למשך אלפי שנים. לחשוב על הבחירה הערכית של הכותב ולנתק לרגל את הזמן האמיתי, לנסות להעניק משמעות שחורגת מהקיום הפיזי הרגעי שלנו. לחשוב עוד רגע אחד על המונח ''להיכנס לדפי ההיסטוריה''.

בבית הכנסת הקהל הופך מקהל מטיילים - לקהל מתפללים יהודים, חלק ממורדי מצדה המאזינים לאלעזר בן יאיר, מנהיג מצדה שקורא להם להעדיף את המוות על החיים, את ההתאבדות העקרונית על פי התבוסה הבלתי נמנעת מקרב, את חיי הרוח על פני חיי החומר, האמונה על פני סיפור רגעי. על רגע והחלטה בהיסטוריה שהופכים את סיפור מצדה לאלמותי, הופכים להיות חלק משמעותי בסיפור הכולל של עם ואדם.

 נקנח את הסיור בנקודה המערבית, והיא תזמן את הקהל לצעוק ולזכות בהד עצום העולה מתוך האדמה. נסכם יחד את הביקור ונשאל שאלות על הדמויות שפגשנו, האנשים המיוחדים ונסגור את החוויה לאחת.