כשאנשים קטנים עושים צל גדול

כשאנשים קטנים, עושים צל גדול, זה סימן שהשמש שוקעת, או, שפשוט מכוון אליהם זרקור.

האמנם השמש שוקעת על החברה הישראלית?

עוד לא נתפסו הרוצחים של עלי דוואבשה, שלמרבה הצער אינם הראשונים. קדמו להם אנשי שוליים בשפיות מפוקפקת שהצליחו לחדור לאור הזרקורים בזכות מעשי טרור וזוועה. הרוצח של מוחמד אבו חדיר, אובחן כחולה נפש, הרבה לפני הרצח הפסיכופטי.

אלירן גולן, שיזם פיגועים נגד ערבים בחיפה ואשר ויזגן, שרצח ארבעה פועלים, התאבדו מעט אחרי כליאתם ב 2005. בחייהם ובמותם, הפרופיל שלהם לא היה נורמטיבי, כמו גם של החייל העריק עדן נתן-זדה.

מפגעים יהודים אלה מתיימרים לייצג ציבור שלם שאינו עומד מאחוריהם לרגע. נכון, שיש סביבם אוהדים אנטי ממסדיים ולא מוצלחים במיוחד, אך הם מוקעים על ידי הציבור אותו הם מתיימרים לייצג.

למרבה הצער, מעניקים לאותם חולי נפש, מעמד של נציגי מגזרים שלמים באוכלוסיה ומציבים אותם באור הזרקורים, כשהצל שלהם מאפיל על החברה כולה. מה עוד יכלו לבקש אותם אנשים קטנים שבזכות אלימות זכו להיתפס כסמן של החברה הישראלית?!

אנשים אלה מוצאים בישראל מחוץ לגדר החברה אל בתי הסוהר. הם אינם סמן של חברה. את הסמן המובהק של החברה הישראלית ראינו כולנו: ההמונים, שהתאספו בכיכרות בכל רחבי הארץ בזעקת חמס. האזרחים המצביעים על עלי דוואבשה ורואים בו את התינוק של כולנו ללא הבדל דת, גזע ומין. בחברה הישראלית מחרדי עד חילוני, רצח הוא רצח והרוצח אינו אחינו עוד!

עלינו לקיים חשבון נפש אמיתי, מהטוקבקיסט ועד הנואם בעצרת ולשאול האם אנו מנצלים את הזוועה להשגת הון פוליטי, הכללות ופילוג?  השנאה המדלגת מעם לעם, ממגזר למגזר וממפלגה למפלגה כאש ביער אורנים, משחקת לידי אותם כוחות של חושך ואלימות המבקשים לערער את יסודות המדינה. כמובן שיש למגר את אותם אנשי חושך, אך כדי לגבור על החושך, יש להרבות את האור ולא לנסות להחשיך את האחר, שתפיסת עולמו שונה.

בשעה זו של אחדות ההנהגה והעם בכל המגזרים כנגד הרשע ובעד ערכיה המכוננים של מדינת ישראל, כדאי להסיר לרגע את משקפי השמש הציניות ולראות גם את האור ואהבת האדם שישנם בחברה הישראלית.