על שאול המלך וירח כחול

הנה תמו יום קרב וערבו

המלא זעקת מנוסה,

עת המלך נפל על חרבו

וגלבוע לבש תבוסה….

הר שאול שעל הגלבוע.

היום מעריב וירח עגול צהוב ומלא עולה גבוה מעל הרי עבר הירדן ומטיל אור צהוב על בריכות הדגים שבעמק יזרעאל.

היום בלילה יהיה ליקוי ירח קטן וזה גם יהייה לילה של ירח כחול . יש דבר כזה אבל נדיר.

כשמישהוא אומר ONCE IN A BLUE MOON הוא מתכוון לאירוע נדיר במיוחד וזה אומר שפעמיים בחודש אזרחי יופיע ירח מלא. הוא לא חייב להיות כחול אבל אם הוא כחול זה בגלל כל מיני חלקיקי עשן שחוסמים אור אדום וצהוב ומאפשרים רק לכחול לעבור.

למשל: כשהר הגעש קרקטואה התפרץ באינדונזיה והשפריץ אפר פירוקלסטי ואז הירח הפך כחול לכמה שנים.

אבל עכשיו אני על הר שאול. עמק יזרעאל ירוק מסביב והאדמה כל כך חומה ורוויה מים והעין צופה לרחוק ואני חושבת לעצמי שהארץ הזאת כל כך קטנה שאם עולים מספיק גבוה, אז אפשר לראות מדן ועד אילת ביום בהיר.

פה נפל שאול על חרבו? תשוש, עייף רדוף סיוטים.

מושבניק תמים וצעיר הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה.

בשביל מה היה צריך את זה בכלל? לעבוד בשביל אלוהים פרפקציוניסט ועם הפכפך, זה מתכון בדוק לדיכאון ולהתאבדות.

ובארץ, עד שחר קם,

לא נדמו פרסות הרץ

ונחירי רמכו בדם,

מבשרים כי הקרב נחרץ.

הנה תמו יום קרב וערבו,

והמלך נפל על חרבו.

מי שהוא מקריא את השיר, לאט , קצוב. יום ארוך מגיע אל קיצו בהר שאול ,

יחד עם קיצו הספרותי של מלך ישראל הראשון.

היה שאול, או לא היה?

לנוף ולאבנים אין שום משמעות אם אין סיפור אנושי שעומד מאחוריהם.

ואם יש סיפור , ורוח אנוש מפעמת בין החורבות, אז גם האהבה למקום ניצתת.

היה או לא היה- זה לא משנה.

בהבריק על הרים אור יום

בא הרץ אל מפתן אמו

ובנפלו לרגליה דום

את רגליה כסה דמו.

את רגליה כסה שני

ויהיה העפר שדה-קרב

ובדברה אליו: "קומה בני"

מני דמע חשכו עיניו.

ויספר לה יום קרב וערבו –

איך המלך נפל על חרבו.

אז אמרה לו לנער: דם

את רגלי אמהות יכס,

אבל שבע יקום העם,

אם עלי אדמתו יובס.

את המלך פקד הדין,

אך יורש לו יקום עד עת,

כי עלי אדמתו השעין

את חרבו שעליה מת.

כה דברה וקולה הרעיד,

ויהי כן, וישמע דוד.

אז לאן את נוסעת השבוע?

שואלת אותי רות, "לעמק יזרעאל" אני עונה.

אה, סתם ירוק ובוץ, היא אומרת.

כתבה: עדינה מייר, מורת דרך